נחלה
ההגדרה החוקית של נחלה
לפי החוק הישראלי, נחלה היא "מקרקעי ישראל שהינם קרקע חקלאית, בגודל שנקבע על ידי שר החקלאות בהתייעצות עם הרשות לתכנון במשרד החקלאות, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מהמשק החקלאי שפותח או יפותח בה"
זה אומר שנחלה היא קרקע אשר מיועדת לשני שימושים: מגורי החקלאי ולצרכי פרנסת החקלאי מהמשק. מי קובע את גודל הנחלה ולפי אילו קריטריונים? שר החקלאות הוא זה שקובע את גודלה, והקריטריונים לקביעת גודלה של נחלה הם גם הצרכים החקלאיים וגם גודל השטח שנחשב למספיק על מנת לספק פרנסה חקלאית לחקלאי ומשפחתו.
ככל שהנחלה ממוקמת קרוב יותר למרכז הארץ, שטחה יהיה מצומצם יותר לעומת נחלות אשר ממוקמות בפריפריה הצפונית או הדרומית של המדינה. גודלן הממוצע של נחלות במרכז הארץ נע סביב שלושים דונם, ואילו גודלן של נחלות הממוקמות בפריפריה נע בטווח שבין שישים למאה ועשרים דונם.
הנחלה מספקת לכם שטח גדול לבניית בית חלומותיכם ויתכן שתוכלו גם לבנות בה את בתיהם של ילדיכם. רק חשבו על כל היתרונות של לחיות בנחלה. הילדים שלכם יזכו לחיות באווירה ירוקה, באויר הצח, בלי כבישים ותנועה סואנת, זיהום אויר ורעש החיים העירוניים. תזכו לחיים קרובים לאדמה, בקרבת חיות משק, ילדות ממש כמו של פעם. נחלה מאפשרת לכם לבנות בית מרווח, שונה מכל הדירות שתוכלו למצוא בתוך הערים.
מהי חלקה בנחלה?
כל נחלה מחולקת לשלוש חלקות משנה ולכל אחת מהן ייעודים שונים. לרוב, חלקת המשנה הגדולה ביותר תהיה זאת אשר מיועדת לחקלאות.
בעת מכירה של זכויות בנחלה חקלאית, או באדמה במושבה, הזכויות מועברות מהמוכר לקונה לפי משבצת ספציפית השייכת לאותו מוכר באותה נחלה חקלאית.
באופן כללי, נחלה חקלאית בנויה משלוש חלקות: חלקה א’, חלקה ב’ וחלקה ג’. לכל אחת מהחלקות ישנו ייעוד מסוים השונה מייעודן של יתר החלקות והגדרות שלהן מעט שונות זו מזו. בסופו של דבר, כל שלוש החלקות ביחד מהוות את הנחלה – קרקע חקלאית שהוחכרה למתיישב לצורך מגורים ופרנסה שמקורה בחקלאות.
חלקה א’ בנחלה
חלקה א’ בנחלה היא החלקה שבה נמצאים מבני המגורים ומבני משק אחרים של המתיישב בנחלה. אם נסתכל על הגופים השונים אשר הם בעלי זכויות או עניין בקרקע: מנהל מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית אליה המתיישב שייך והמתיישב החקלאי בעצמו, הרי שחלקה א’ היא בעלת הזיקה הקרובה ביותר למתיישב. החלקה רשומה במנהל אשר מכיר בה כחלק קבוע של הנחלה. חלקה א’ זו החלקה שבוודאות תוחכר למתיישב. כיום, מתיישב חקלאי יכול לבסס את זכויותיו בחלקה א’ במושבים על ידי תשלום של 3.75% מערך הקרקע מה שנקרא דמי רכישה (הסבר בפוסט אחר).
חלקה ב’ בנחלה
חלקה ב’ בנחלה היא חלקה המיועדת לעיבוד חקלאי. היא רשומה באגודה ואינה משויכת באופן ספציפי לנחלה מסוימת במנהל מקרקעי ישראל. לרוב, מדובר בעשרות עד מאות דונמים המשויכים למתיישב מסוים בדרך של הסכמות בתוך האגודה. חקלאים שונים המשתייכים לאגודה רשאים להחליף בינם לבין עצמם חלקות או להעביר אותם לאגודה. כאשר מתיישב מחכיר נחלה אין וודאות כי הוא יחכור גם חלקה ב’. חלקה ב’ במושבים יכולה להיות צמודה לחלקה א’ וחלק מהשטח הקהילתי של המושב, אולם אין הכרח שתהיה כזו והיא יכולה גם להיות מחוץ לשטח הקהילתי. בכל אופן, האגודה רשאית, במידה והיא מקיימת התנהלות תקינה, להפקיע שטחים בחלקה ב’ של נחלה מסוימת תמורת הקצאת שטחים חילופיים או אף להגדיר מה יהיה השימוש החקלאי בשטחי חלקה ב’.
חלקה ג’ בנחלה
כשם שבעיר ישנם מגרשים המוקצים לטובת שטחים ציבוריים – להקמת מבני ציבור דוגמת בתי ספר, כבישים, מבני ציבור כגון בתי עם, בתי כנסת, בניין העירייה ועוד – כך גם המושבים (האגודות) מקבלות לידיהן שטחים אשר ייעודן הוא שטחי ציבור. בשטחי ציבור אלו ניתן להקים מלבד מבנים המשרתים את הכלל גם מבנים בעלי אופי כלכלי המשרתים את כלל חברי האגודה – דוגמת מכולת, מכון תערובות וכדומה ואף לייעד אותן לטובת פרנסה – דוגמת שימוש חקלאי למטעים וכדומה. האגודות מורכבות מהמתיישבים החברים בהן, ולכל חבר, לפיכך, יש חלק יחסי באותם שטחי ציבור – החלק היחסי של בעל המתיישב מאותם שטחי ציבור של האגודה נקרא חלקה ג’ במושבים.. מיקום חלקה ג’ יכול להיות גם מחוץ לשטח הקהילתי של המושב, ולעתים אף מרוחק מאד מהמושב.
לצפייה באתר בנחלות / משקים / משקי עזר למכירה לחץ כאן
לשאלות והבהרות נוספות פנו היום למומחה המשקים והנחלות
ציון לוי – 054-8189707
קבוצת נדל"ן בשרון תיווך ובניה
מלווים אתכם בדרך אל הבית
